מזונות זמניים – רק עם בקשה בכתב
לידיעת בני הזוג ש"רבים" על מזונות – בקשה למזונות זמניים יש להגיש בכתב, מגובה באסמכתאות, תוך מתן הזדמנות להגיב עליה ולחקור את המבקש. כך קבע ביהמ"ש המחוזי, שקיבל את עמדתם של עורכי הדין ורד כהן ורענן בר-און, וביטל את פסק דינו של בית המשפט למשפחה. בכך שינה ביהמ"ש המחוזי את הפרקטיקה הנוהגת עד כה באולמות בתי המשפט לענייני משפחה . חדשות לבקרים ניתנות החלטות לתשלום מזונות זמניים, על סמך בקשות בעל-פה שמועלות על ידי המבקש במהלך הדיון עצמו. במקרים אחרים, ניתנות החלטות בענין מזונות זמניים ביוזמת בית המשפט, אפילו מבלי שהתבקש לפסוק כאלה.
לא עוד .
עורכי הדין מייצגים אדם, הנתבע על ידי אם בנו לתשלום מזונות. האישה לא הגישה בקשה למזונות זמניים. במהלך דיון שהתנהל בתיק, טענו עורכי הדין בר-און וכהן, כי בית המשפט אינו מוסמך לפסוק מזונות זמניים מבלי שתונח בפניו בקשה בכתב, שאליה יצורפו האסמכתאות המתאימות.
בית המשפט לענייני משפחה באשדוד, מפי סגנית הנשיא השופטת שרית גולן, דחה את טענת עורכי הדין בר-און וכהן, וקבע בהחלטתו, כי הוא מוסמך לדון ולפסוק בסוגיית מזונות זמניים במסגרת סמכויותיו בקדם משפט, גם ללא בקשה מפורשת בכתב.
כך, בתום דיון קדם המשפט, ולמרות שלא הונחה בפניו בקשה בכתב למזונות, פסק בית המשפט לענייני משפחה, כי הבעל ישלם לאישה סכום של כ- 5,200 ש"ח לחודש (רטרואקטיבית ועכשוויים), עבור קטין כבן 6 שנים, וזאת כמזונות זמניים ! עורכי הדין בר-און וכהן לא ויתרו, ונקטו בהליך ערעור לבית המשפט המחוזי
בבאר-שבע, אשר קיבל את כל טענות עורכי הדין בר-און וכהן.
כך, למרות שלבתי המשפט המחוזיים יש שיקול דעת מצומצם ביותר להתערב בהחלטות בענין מזונות זמניים, קבע ביהמ"ש המחוזי, כי לא יהסס להתערב בהחלטה שאינה סבירה ואינה מידתית.
במיוחד חשובה קביעתו של בימ"ש המחוזי – המחייבת את כל בתי המשפט לענייני משפחה – בענין החובה להגיש בקשה בכתב למזונות זמניים, בהתאם להוראה החקיקתית אליה הפנו עורכי הדין בר-און וכהן :
" תקנה זו על פי כותרתה, אך גם על פי תוכנה, מסדירה זכותו של בעל דין, לעתור
לפסיקת מזונות זמניים, ובלבד שעתירה זו תוגש בהתאם לכללים החקיקתיים, ובכלל זה הגשת בקשה נתמכת באסמכתאות, לאחר הגשת כתב הגנה. נכון כי בקשה זו, בשונה מבקשות בכתב, אינה מצריכה תצהיר, ואולם עדיין נשמרת אפשרותם של הצדדים לחקור המצהירים על תצהיריהם, זאת לצד סמכותו של בית המשפט לפסוק מזונות זמניים על יסוד כתבי הטענות, הבקשה והתשובה בלבד (תקנה 266 לתקנות סד"א) " .
בית המשפט המחוזי מתח ביקורת על פסיקת מזונות זמניים ללא בקשה כדין , וקבע , כי " המחוקק אינו משחית מילותיו לריק " , ואין להתייחס להוראתו כ" אות מתה " . " לא סביר בעיני לחייב בעל דין להשיב על אתר על טענות המכוונות לשלול קניינו , מבלי לתת תחילה ידו אפשרות לפתחון פה סביר " . כך, קבע ביהמ"ש המחוזי : " בית משפט קמא , בהחלטתו , לא זו בלבד שראה עצמו מוסמך לפסוק מזונות זמניים , חרף היעדר בקשה בכתב , אלא שהגדיל לעשות בכך שהחיוב במזונות זמניים נקבע למפרע ממועד הגשת התובענה , ועל פני תקופה נוספת של כשנה ממועד החיוב " . ביהמ"ש המחוזי קיבל את עמדתם של עורכי הדין ורד כהן ורענן בר-און, ביטל את החיוב לשלם כ- 5,200 ש"ח בחודש (2,890 ש"ח + 2,305 ש"ח), וקבע, כי האב ישלם 1,800 ש"ח בלבד .
